מחיקת רישום פלילי ורישום משטרתי

מחיקת רישום פלילי ורישום משטרתי

ראשית, יש לערוך אבחנה פשוטה בין רישום פלילי לבין רישום משטרתי מאחר ואנשים מן הישוב מבלבלים בין שני מושגים אלו. הרישום הפלילי הינו רישום במרשם הפלילי אודות תיקים בהם הוגש כתב אישום שנסתיימו בהרשעה או באי הרשעה. ברישום יצויין מהי העבירה שנעברה, מתי נידונה בפני בית המשפט ומהו העונש שהוטל, לצד ציון תוצאת ההליך- הרשעה או אי הרשעה.

רישום משטרתי לעומת זאת, הינו רישום אודות תיקים שנסגרו בעילות השונות: חוסר עניין לציבור וחוסר ראיות. אם התיק נסגר בעילת סגירה של חוסר אשמה לא יופיע רישום אודותיו. בנוסף, ברישום המשטרתי מופיע גם רישום אודות תיקים תלויים ועומדים לפני דיון משפטי, קרי, תיקים שנמצאים עתה בהליך דיוני שטרם ניתן בהם פסק דין (בעגה המשפטית מב"ד- ממתין בירור דין).

לכל רישום יש תקופת מחיקה אוטומטית, שאז אמור להמחק הרישום מהמרשם. תקופות אלו משתנות מעבירה לעבירה ומסוג רישום אחד למשנהו ומגיעות לשנים רבות.

כל נושא הרישום הפלילי והמשטרתי מוסדר בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א- 1981. בחוק זה קבוע מהו סוג המידע שיישמר במאגר המשטרתי, מי מוסמך להעבירו לעיון גורמים אחרים ומיהם הגופים שיכולים לעיין בו וכן הגבולות של היקף המידע שיש למסרו למי מהגופים. יצויין כבר עתה שלכל אדם יש זכות עיון במרשם הנוגע לו ולמעט הגופים המנויים בחוק בכפוף להוראותיו, אין לאף אחד, מלבד האדם שהמרשם נוגע לו- זכות עיון במרשם, או זכות לבקש מאדם, במישרין או בעקיפין מידע מן המרשם. החוק אף קובע עבירה פלילית שעונשה שנתיים מאסר בגין דרישה שכזאת.

עם זאת, בחיי היום יום, אנו נתקלים לא אחת בהשלכות השליליות של הרישום הפלילי והרישום המשטרתי, בעיקר, כשאדם מנסה למצוא מקום עבודה ונדחה בשל הרישום. מעסיקים רבים נוהגים לבקש ממועמדים להעביר מידע אודות עברת הפלילי ויש כאלו שאף מבקשים מידע אודות תיקים מתנהלים ותיקים סגורים ומועמדים רבים נוטים לספק מידע זה, במחשבה ובתקווה שהמעסיק ייתן הזדמנות, יבין שמה שהיה בעבר נשאר בעבר ועתה הנסיבות השתנו. מעסיקים אלו לרוב, אינן גופים שיכולים על פי חוק לדרוש מידע מהמרשם ולעיין בו ועל כן פונים למועמד באופן ישיר ומבקשים את המידע דרכו, דרך שהינה פסולה. עם זאת, הרי שיתכנו מצבים בהם הדרישה לדעת פרטים אודות רישומים פליליים תתפס כליגיטימית ואדם עשוי להשאל לגביהם בראיון. כך למשל, כאשר העבודה המוצעת היא טיפול בילדים ואילו המועמד הורשע בעבירות מין בילדים.

למרבה הצער ובניגוד מוחלט לתכלית החוק, מעסיקים רבים, בראותם את הרישום, מזערי ככל שיהיה, מעדיפים לקחת לעבודה מועמדים שאין בעברם כל רישום, ללא קשר לרלוונטיות של הרישום, תוכנו והסיבות שהובילו לרישום. אז, מבין אותו אדם כי כתם מעברו ממשיך לרבוץ על גבו משך שנים ופוגע פגיעה של ממש בניסיונותיו להתקדם, להגשים את עצמו ולהתפתח מבחינה מקצועית. בבקשות לנשיאת כלי ירייה למשל, אדם שבגר, שיש בעברו רישום משטרתי אף מתקופת נעוריו, על תיק שנסגר, עשוי למצוא עצמו מסורב לנשיאת כלי ירייה על ידי משרד הפנים בשל אי המלצת משטרת ישראל להעניק לו את הרישיון.

הטיפול המשפטי במחיקת הרישומים השונים, הינו שונה. בכל הקשור ברישום המשטרתי, ישנה אפשרות על פי חוק לפנות למשטרת ישראל בבקשה למחיקת הרישום המשטרתי וטוב יהיה להיעזר בעורך דין לשם העניין.

תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס"ט- 2009, מפרטות את אמות המידה שייבחנו בבקשה למחיקת רישום משטרתי. בין אמות מידה אלו תנאי מקדמי של חלוף תקופה מסויימת שנקבעת לפי סוג העבירה ואם נעשתה בידי בגיר או קטין. אחרי שעומדים בתנאי מקדמי זה, הרי שייבחנו אמות מידה נוספות כמו: חומרת העבירה שיוחסה לאדם, חומרת הפגיעה הנטענת באדם , קיומם של רישומים אחרים, תכיפותם ונסיבותיהם ונסיבותיו האישיות של האדם שהרישום נוגע לו.

לאור התקנות, בבקשת המחיקה, יש לפרט את כלל הטיעונים, המשפטיים והעובדתיים שעשויים לסייע בקבלת הבקשה כמו, טיעונים הקשורים בנסיבותיו האישיות של הנאשם, טיעונים הקשורים בהתיישנות הרישום, בטעויות ברישום, בחלוף הזמן וכיוצא בזאת.

בקשות חנינה:

באשר לרישום הפלילי, הרי שהדרך למחקו היא בפנייה לנשיא המדינה בבקשת חנינה, מהסוג של בקשה לקיצור תקופת ההתיישנות ובקשה למחיקת רישום. גם כאן יש לפרט את כלל הטיעונים ולצרף את המסמכים שעשויים לסייע בקבלת הבקשה. גם פה כדאי לפנות לעורך דין לטיפול בבקשה כדי לעלות את הסיכויים שתתקבל בקשתם.

בבקשות חנינה, מועברת הבקשה למחלקת חנינות במשרד המשפטים, שם הגורם הרלוונטי נותן חוות דעת לנשיא המדינה באם להעניק חנינה או לקצר את תקופת ההתיישנות, כך שהרישום יימחק תוך תקוצה קצרה יותר מזו שנקבע בחוק. קיימת חשיבות בפנייה למשרד המשפטים בטרם יתנו את חוות הדעת, להפגש ולנסות לשכנע כי יש מקום לתת המלצה חיובית לחנינה לנשיא המדינה בשל טיעונים כאלו ואחרים הקשורים לעבירה, לנסיבותיה, למשך הזמן שחלף ולנסיבות אישיות מיוחדות של המבקש שמצדיקים כי תינתן חנינה או תקוצר תקופת ההתיישנות במקרה הספציפי.

בסופו של יום הגורם המחליט בבקשת חנינה הוא נשיא המדינה אולם, חוות הדעת של משרד המשפטים מהווה בסיס מרכזי להחלטתו ועשויה להשפיע באופן ממשי על ההחלטה הסופית.

יש לציין כי הליך של בקשת חנינה אורך מספר חודשים, בעיקר בשל ריבוי הפניות לנשיא המדינה. על כן, כדי לקצר את משך ההמתנה ניתן לנסות ולזרז את ההליך, במשלוח בקשת החנינה ישירות למשרד המשפטים וזאת במקביל לשליחתה לנשיא המדינה.

יש לציין כי נשיא המדינה אינו מהווה ערכאת ערעור על בית המשפט שנתן את גזר הדין שהוביל לרישום הפלילי והקריטריונים לקבלת בקשה לחנינה שונים בתכלית מתכליות הענישה שעומדים בפני בית המשפט בבואו לגזור את הדין.

לפרטים נוספים ראה/י קישור לאתר נשיא המדינה:

http://www.president.gov.il/About/Departments/Pages/AmnestyApplications.aspx

על אף האפשרויות שקיימות למחיקת רישום, ראוי לציין, כי פנייה מוקדמת לעורך דין כבר בשלבי החקירה, עשויה למנוע רישום משטרתי וכך למנוע את ההשלכות השליליות שלו בעתיד במעוד מועד. פנייה לעו"ד נדרשת במקרים בהם נסגר תיק חקירה בעילה של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור. במקרה מעין זה, יש אפשרות לערור על ההחלטה לסגור דווקא בעילה שבחר הגורם המוסמך, ולנסות לשנות את עילת הסגירה לעילת חוסר אשמה, שאז, אם יתקבל הערר, הרי שלא יהיה רישום מלכתחילה.

לפרטים נוספים בנושא ראה/י קישור לאתר משטרת ישראל: http://www.police.gov.il/portal.aspx?pid=176&mid=23