1 דקות קריאה
זכות העיכבון במסמכים של רואה חשבון

זכות העיכבון במסמכים של רואה חשבון

בתיקי מס בהם מואשם אדם באי הגשת דוחות מס הכנסה ומע"מ, לעיתים נתקלים בבעיה בהסרת המחדלים משום שהנאשם אינו יכול להגיש את הדוחות החסרים משום שרואה החשבון שלו משתמש בזכותו לעיכבון, קרי, רואה החשבון מעכב אצלו את העברת המסמכים החשבונאיים, שעל פיהם מוגשים הדוחות, עד אשר יפרע הנאשם את חובו אליו, בעבור עבודתו.

הסרת המחדלים בתיקים מסוג זה הוא המפתח לשכנוע התביעה לשוב להליך מנהלי ולוותר על ניהולו של הליך פלילי כנגד הנאשם. גם אם לא ישוב ההליך למסלול מנהלי, הרי שהסרת המחדלים מהווה שיקול לקולא בגזירת הדין, מקום והנאשם יורשע בעבירות שמיוחסות לו בכתב האישום ותהיה לכך השלכה משמעותית לעניין הקנס שיושת עליו.

הנאשמים בתיקי מס הם בעיקר אנשים שהסתבכו כלכלית, חוו משבר כלכלי או קריסה כלכלית בחברה או בית עסק שניהלו. משכך, נאשמים אלו חייבים כספים, לא רק לרשויות המס ומע"מ אלא גם לנושים אחרים ובינהם גם לרואה החשבון שלהם.

זכות העיכבון הכללית קבועה בחוק המטלטלין:

הסדר כללי של זכות העיכבון, קבוע בסעיף 11 לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971 (להלן: "חוק המיטלטלין"), המגדיר עיכבון כ" זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החוב".

"מיטלטלין" מוגדרים בסעיף 1 לחוק האמור "נכסים מוחשים חוץ ממקרקעין".

באשר לזכות עכבון על ידי עורך דין, ישנו הסדר ספציפי בסעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"). סעיף זה קובע את זכות העיכבון הקמה לעורך דין באשר לכספי הלקוח שהגיעו לידיו, וכן "נכסים ומסמכים", לצורך הבטחת תשלום שכר הטרחה המגיע לו, בקובעו:

"להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור".

עיננו רואות כי זכות העיכבון של עורך דין הינה מסוייגת, בהגשת כתב תביעה לשכר הטרחה תוך 3 חודשים מיום דרישת הנכסים או המסמכים שבידיו.

באשר לרואי חשבון אין הסדר מיוחד דומה. למעשה, חוק רואי חשבון, תשט"ו- 1955 "שותק" ביחס לסוגייה זאת. עם זאת, קיים הסדר כללי הקובע את זכות העכבון בחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות"), אשר עניינה זכות העיכבון של עושה מלאכה או נותן שירות, קרי, קבלן, על נכס אשר ברשותו השייך למזמין המלאכה או השירות.

סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות קובע את זכות העיכבון:

"לקבלן תהא זכות עכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות".

סעיף 1 לחוק חוזה קבלנות מגדיר חוזה קבלנות כ"חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין" והיחסים בין רואה חשבון ללקוחו מוסדרים בחוזה מסוג זה.

בפסיקה נידונה השאלה האם יש ב"שתיקת" חוק רואי החשבון, באשר לזכות העיכבון, כדי ללמד על הסדר שלילי, או שמא ניתן ללמוד שזכות זו ניתנת בידי רואי חשבון ומנהלי חשבונות, מכוח חוק חוזה קבלנות? לשאלה זאת, טרם ניתנה תשובה ברורה של בית המשפט העליון ובתי המשפט של הערכאות הנמוכות יותר לא היו אחידות במהלך השנים.

עם זאת, התחזקה בפסיקה הדעה כי אכן קיימת זכות עיכבון על מסמכים לרואה החשבון בדומה לעורך דין עד לפירעון החוב, בהחלטות מסויימות אף נקבע כי יש להגיש תביעה כנגד החייב תוך זמן סביר (ראה/י למשל ה"פ 200213/05).

בתי המשפט רואים במסמכים החשבונאיים "נכס בר עיכוב", המקים את זכותו של רואה חשבון או מנהל חשבונות לעיכבון, בהיות מסמכים אלו, נכס בעל ערך לחברה החייבת או לחייב ולאור העובדה שהמסמכים נמצאים אצל רואה החשבון או מנהל החשבונות וזאת עד לסילוק החוב.

נכון הוא, שלא מדובר בנכס שניתן להיפרע ממנו, משאין לו ערך כספי ממשי כלפי כולי עלמא, אולם יש למסמכים החשבונאיים חשיבות ומשמעות כלפי הנאשם מאחר והם המפתח להסרת המחדלים והם מהווים את הבסיס בלבדו אין, להגשת הדוחות החסרים. זכות העיכבון שהוכרה לרואה חשבון כאמור, רואה בנכס זה נכס בר עיכבון שהחזקתו בידי רואה החשבון תפעיל על הנאשם/ החייב לחץ שייפרע את חובו אליו.

בפסיקה נאמר כי המבחן שיש לקיים כדי להכניס נכס תחת ההגדרה של "נכס בר עיכוב" לאור סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות היא האם הנכס או לענייננו המסמך מאפשר יצירת לחץ על מנת לגבות את החוב. אם התשובה חיובית, הרי שיש לראות במסמך נכס בעל ערך, הנמסר למתן שירות אף אם הוא בעל ערך רק לחייב (ראה/י ע"א 328/96 (חיפה) מאיר אשל נ' פרסום הארה בע"מ ואח', תק-מח 97 (1) 1177, ובר"ע (באר שבע) 698/00 מוריס אזולאי רו"ח ואח' נ' ר.א.ם. ד.ר. בע"מ ואח', תש"ס (2) 876.

גם בספרות המשפטית ניתן למצוא את הדעה כי מהותה של זכות העיכבון היא יצירת לחץ על המזמין לתשלום החוב, וכך פרופ' א' ברק כותב בספרו, דיני השליחות (נבו, תשנ"ו) 1160: "מטרת העיכבון אינה החזקה לצרכי מימוש. מטרת העיכבון היא החזקה לצרכי שכנוע השולח לפרוע את חובו".

כך גם בספרה של פרופ' נ' זלצמן, עיכבון, ( מהדורת תשנ"ט) בעמ' 220:

"זכות העיכבון היא ערובה לחיוב המתקיימת על ידי החזקה של הנושה בנכס. עיכוב הנכס הוא אמצעי בידי הנושה ליצור לחץ על החייב על מנת להניעו לקיים את חיובו לנושה... לערך הכלכלי של הנכס, אובייקט הזכות, אין כל משמעות לעניין זה, אלא רק כאחד הגורמים העשויים להשפיע על כוחו של העיכוב להשיג את ביצוע החיוב. אפשר ששווי הנכס נמוך משווי החיוב או שהנכס חסר כל ערך חומרי, ואף על פי כן יפעל העיכוב את פעולתו על החייב."

בתיקים שעניינם אישום פלילי בגין אי הגשת דוחות, חשיבות קבלת המסמכים היא, כאמור, לצורך הסרת המחדל. מאחר ומדובר באישום פלילי שבאם יורשע הנאשם יהא גם רישום פלילי שיש לו השלכות שליליות לעתיד, קיימת חשיבות רבה יותר בקבלת המסמכים בתיקים פליליים יותר מאשר בתיקים אזרחיים. עם זאת, גם כאשר מדובר בתיקים פליליים בתי המשפט עומדים על קיומה של זכות העכבון לרואה החשבון ומכירים בה כליגיטימית.

כנגד זכותו של רואה החשבון לעכבון עלהמסמכים החשבונאיים עומדת זכות הנאשם לניהול יעיל והוגן של משפטו, ומכאן שעל בתי המשפט לאזן בין שתי זכויות אלו, מה שנקרא בעגה המקצועית, לפעול לפי מבחן "מאזן הנוחות"- מבחן הנזק מול התועלת.

הדרך בה נעשה האיזון הוא לא אחת על ידי הטלת צו העברת המסמכים מרואה החשבון לנאשם בכפוף להפקדת פיקדון בקופת בית המשפט, למימוש זכותו של רואה החשבון לקבלת שכר טרחתו, אף אם מדובר בסכום חלקי. זאת, משום שהמתנה עד לבירור הסכסוך בעניין שכר הטרחה בין רואה החשבון לנאשם, עשוי לקחת מספר שנים, במציאות הקיימת.

כך למשל בבשא 8519/02, קבע בית המשפט כי לרואה החשבון יש זכות עכבון, אך עם זאת מוטל עליו לבחון היבטים נוספים, לערוך איזון בין הנזק שעשוי להגרם למבקשת הצו על ידי המשך עיכוב המסמכים בידי רואה החשבון, כנגד התועלת שעשויה לצמוח מן העכבון. בעיקר כך לדברי בית המשפט: "יש לבחון האם ניתן למצוא דרך חליפית שיהא בה כדי להביא לתוצאה דומה בלי לגרום נזק כה רב".

בתא (נצ') 44818-01-12, כנאני נ' מוניר אסעד רו"ח, (פורסם בנבו), הכיר בית המשפט בטענתו של הנאשם כי עשוי להגרם לו נזק רב ומוחשי, לאור הליך פלילי שמתנהל כנגדו, בגין אי הגשת דוחות למס הכנסה. כך נכתב:

"ברי, כי בלא המסמכים, לא יוכל המבקש להסדיר את חובותיו על פי חוק, זאת לאחר שהודה בכתב האישום אשר הוגש כנגדו, אך טרם הורשע... ועוד, ברי כי ההליך העיקרי עשוי להימשך פרק זמן ניכר, ואם לא יימסרו המסמכים לידי המבקש, אזי לא יוכל לפעול לתיקון מחדליו ורואה החשבון החדש מטעמו לא יוכל לטפל בעניינו".

מנגד, במקרה זה, ברור היה גם, שמצבו הכלכלי של המבקש בכי רע וכי קיים חשש שאם יינתן צו כמבוקש והמסמכים יימסרו לידי המבקש, מבלי שיובטחו זכויותיו של המשיב, יימצא רואה החשבון בפני שוקת שבורה, לשון ההחלטה.

גם כאן, בית המשפט עשה כאן את האיזון וקבע כי יופקד סכום כסף בקופת בית המשפט כתנאי למתן הצו.


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.