הסדרי טיעון
הסדרי טיעון
כאמור בפרק הדן בכתב האישום, לאחר בדיקת ולימוד חומר החקירה ושמיעת עמדת הנאשם, יגבש עורך הדין הפלילי עמדה יחד עם הלקוח, באם התיק מתאים לסיומו בדרך של הסדר טיעון.
הסדר טיעון הוא הסכם בין המאשימה לבין הנאשם אליו מגיעים לאחר משא ומתן, לאור חומר החקירה בתיק וטענות ההגנה השונות.
הסדר הטיעון יכול להיות במישור המהותי, קרי, שינוי כתב האישום והפחתה בדרך זאת בחומרתו ו/או דיוני, קרי, הסכמות בעניין סדרי דין כמו למשל הסכמה כי הנאשם ישלח לתסקיר שירות מבחן, הסכמה כי המאשימה תגביל בטיעוניה לעונש את העונש המבוקש ברף עליון כלשהו או הסכמה לעניין העונש.
חשוב לציין כי על אף שהמאשימה מסכימה לתנאי ההסדר, הרי שבית המשפט אינו כבול להסדר ויכול לאחר שהנאשם מודה בכתב האישום, שלא לכבד את ההסדר ולגזור על הנאשם עונש החורג מזה שהמאשימה הסכימה לו.
נושא זה מובהר לנאשם לאחר שהסדר הטיעון מוצג בפני בית המשפט והנאשם אומר לבית המשפט כי הוא מבין את תוכן ההסדר, משמעותו ואת העובדה שבית המשפט אינו חייב לכבדו. עם זאת, יש לציין כי בדרך זאת מסתיימים מרביתם של התיקים הפליליים.
השופט הדן בתיק יבחן באם ההסדר אליו הגיעו הצדדים ראוי ועולה בקנה אחד עם מטרות הענישה. בהנחה שהתשובה חיובית יכבד את ההסדר וייתן לו תוקף שיפוטי. קביעה זו משמעה שבית המשפט יקבע את אשמתו של הנאשם, יבחר, בהתאם להסדר הטיעון באם להרשיעו, ומה הם אמצעי הענישה/ השיקום בהם יש לנקוט.
כאמור לעייל יש לציין, שרוב רובם של התיקים המגיעים לבית המשפט מסתיימים בדרך של הסדר טיעון. למוסד משפטי זה יש יתרונות רבים, שכן הוא חוסך בזמן שיפוטי יקר, ומונע מהנאשם עינוי דין. תיק פלילי במדינת ישראל יכול להימשך זמן רב. מובן שפעמים רבות עצם ניהול התיק עבור נאשם הוא סוג של עונש כבד. המתח הנפשי, עלויות הכספיות של ניהול המשפט, המעמד החברתי שנפגע, הזמן שמתבזבז בבית המשפט, הקפאת דרגות בעבודה, הן רק רשימה חלקית ביותר של הנזקים הצדדיים שיכולים להיגרם לנאשמים מניהול המשפט. לא למותר לציין, כי אף אחד לא מבטיח לנאשם תוצאה מזכה ואפילו לא קרוב לכך. אחוזי ההרשעה במדינת ישראל עומדים על למעלה מתשעים אחוז, כך שאין זה מתמיה שרבים בוחרים שלא להגיע למצב שעניינם מגיע לפתחו של השופט ולהכרעתו, מה גם, שניהול המשפט הוא עילה להחמרה בעונש במידה והורשעת לאחר שמיעת הראיות.
גם למערכת המשפט יש אינטרס אדיר בשמירת מוסד זה. מערכת המשפט עומדת גם כך לפני קריסה, ואין זה מופע נדיר לראות רשימת דיונים בבית המשפט שמכילה למעלה מחמישים תיקים הפרוסים לאורך יום דיונים אחד בלבד. (דמיינו באיזה מהירות שופט צריך לקבל החלטה הרת גורל ומשנת מציאות כלפי האדם שעומד בפניו). תארו לעצמכם מה היה קורה שחלף סיומם של תיקים אלה בהסדר היה צריך השופט לשמוע את כל העדים בכל אחד מהתיקים שהובאו בפניו?
א. דבר זה היה גוזל מאות ימי עבודה, מכלה את זמנם של אלפי עדים (בינהם עובדי מדינה ושוטרים שאת משכרותם כולנו משלמים).
ב. אין ספק כי יומן הדיונים של השופט היה מתמלא בצורה שתיקים היו נדחים לשנים רבות עד לבירור העובדות ושמיעת העדים.
במצב דברים זה ובכדי להימנע מהקרסת המערכת הסדרי הטיעון הם רע הכרחי מבחינת בית המשפט בכדי לשמר איזושהי רמה של צדק.
יחד עם זאת להסדרי הטיעון, ישנם מבקרים לא מעטים. הטענות המשמעותיות שנשמעות כנגד מוסד זה, גורסות כי הסדר טיעון הוא בריחה מוחלטת מהצדק, ושהקורבן (במידה ויש כזה),ובודאי החברה לא ממצות את הדין עם העבריינים, ואלה משלמים מחיר נמוך מדי על העבירות אותן ביצעו.
מהנסיון המצטבר לאורך שנים שצבר משרד עורכי דין יאיר קורן בכל שנות פעילותו עולה כי באמצעות מוסד זה ניתן להשיג הישגים משמעותיים לנאשם הפוטנציאלי ו"לתפור" לו חליפה לפי מידותיו. יש נאשם ששיהויי ההליך דווקא משחק לטובתו, ויש אחר שדווקא סיום ההליך במהירות הוא הדבר החשוב ביותר עבורו. פעמים שנאשמים חפצים בהימנעות מהרשעתם ומוכנים לשלם מחיר יקר עבור כך, ופעמים שלהרשעה אין כל משמעות לנאשם ועניינו דווקא בענישה הכלכלית שעלולה להיות מושתת עליו. לכן, אין תחליף לעורך דין פלילי המצוי ברזי הענישה ומכיר את נבכי העולם הפלילי ומסתובב הרבה במסדרונות בית המשפט, כדי להגיע לתוצאה המיטבית עבור הלקוח שלו.
